מדוע הקהילה צריכה לתבוע את זכויותיה מייזמי Waze – לקראת יישום של קפיטליזם קוגניטיבי

הפוסט “מדוע התביעה היציוגית כנגד Waze היא הדבר הכי גרוע שיכול לקרוא לקוד הפתוח” גרר תגובות רבות נגדו ובצדק. מטרתי היתה לבחון את הסוגיה מבחינת החוק והמוסר הנאו-ליברלי שאנחנו חולקים. יש בקרב חברי קהילת waze זעם רב על תחושת הניצול ועל הרווח האדיר שהיזמים הפיקו בזכותם עבודתם הנאמנה. מכיוון שהחוק משרת את החזקים כלכלית וחברתית, אין לקהילה סיכוי שבית המשפט יחלוק את העושר של היזמים עם חברי הקהילה ולכן אני רוצה לשתף אתכם ברעיון בתאוריה כלכלית חדשה ובחדשנות שאני מציע ביישומה בחברות סטארט אפ, כדוגמת Waze, בעתיד.

הבעיה

מהפכת המידע שעוברת עלינו היא מהפכה אמיתית מכיוון שהיא משנה את מבנה הכח בחברה. לא עוד צאן שמובל על ידי מנהיגים יודעי דבר, אלא ציבור, שהמידע נמצא בקצוות אצבעותיו והוא יכול להטיל ספק בהחלטות של השלטון ואף לדרוש השתתפות.

הקפיטליזם הקונגיטיבי מתייחס למהפכה הידע באמצעות תאוריה מבנית ומתאר כיצד מונופולים של ידע, שמתהווים באמצעות חקיקת זכויות יוצרים ופטנטים, יוצרים ערך בלתי יתואר לחלק קטן מהאוכלוסיה. הדבר מאפשר הפקעת מחירים על מוצרים ידע, בעוד שמחיר שכפול הידע הוא אפסי. לכן קיים פער אדיר בין עלות הייצור של מכשיר כמו iPhone למחיר שאותו משלם הצרכן בחנות. המחיר בכלכלה הזו משקף את הערך שהצרכן מוכן (חייב) לשלם ולא את הרווח ההוגן ועלות היצור של היצרן וזאת בניגוד מוחלט לתפיסה של הכלכלה הקלאסית של תחרות הוגנת לטובת הצרכן.

הדבר מתאפשר הודות למונופולים חוקיים על ידע. הערך שלהם נגזר מהיכולת למנוע מהמתחרים שימוש ברעיון פשוט ככול שיהיה ומהיכולת לגבות עליו שכירות למשך שנים רבות. למשל, הפטנט הדבילי “One click buying” שייך לאמזון ומיושם בחנות האפליקציות של אפל, מכיוון שהמשתמש יכול להקליק ולרכוש אפליקציה. אפל נאלצה לרכוש זיכיון ל”פטנט” הדבילי הזה וכמובן לגלגל אותו על הלקוח. הקפיטליזם הקוגניטיבי מראה שככול שיש פחות הגנה על מידע, כך הרווחה כלכלית עולה ולכן מראה שחוקי זכויות היוצרים משרתים את העשירים. לדוגמה, בתעשיית המוסיקה אמנים צעירים מפיצים את המוסיקה שלהם בחינם. מי שרודף אחרי “מפרי זכויות יוצרים” הם התאגידים הגדולים והיוצרים העשירים כמו להקת מטאליקה.

לעומת מונופולים שהחוק יצר, בתעשיית הידע יש גם מונופולים טבעיים הודות למאפייני “חוכמת ההמונים”. ככול שיותר משתמשים שותפים לקולטקיב שיוצר את המידע, כך הוא טוב יותר ומושך יותר משתמשים. התפועה הזו מוכרת במדע הרשתות ומתואר מחקרם של Barabási & Albert’s על רשתות Scale-free, ש”העשירים מתעשרים והעניים נהיים עניים יותר”. למשל השיח הציבורי, עבר הפרטה רדיקלית ושייך כיום לפייסבוק. אנשים וארגונים משתמשים בפייסבוק ומוצריהם השונים (WhatsApp & Instagram) כדי לחלוק דעות ורעיונות עם אנשים אחרים. בעבר, כאשר רעיון היה טוב, הוא צבר תאוצה והופך ל”ויארלי” והגיע להפצה משמעותית. כיום, כשפיייסבוק מונופול והספרה הציבורית שייכת לה, פייסבוק מבצעת מניפולציה שלה ומסננת כ 80% מהתכנים של חברים שלנו. מי שמעוניין להיות “ויראלי” צריך לשלם לפייסבוק על הזכות. פייסבוק שווה 167 מילארד דולר רק בזכותנו ובזכות המשאבים הציבוריים שהיא ניכסה לעצמה. מדוע לא מגיע לנו חלק מהעושר הזה?

החוק ובית המשפט

לדעתי, אנחנו זקוקים לחוק ולמדינה שיגנו עלינו כשאנחנו חלשים. החזקים לא צריכים הגנה ומאז ומתמיד הסתדרו טוב בלעדיו. החקיקה הקיימת במדינות המערביות אינה מגנה על  החלש, אלא על החזק, כפי שהראתי קודם, ולמעשה, החזקים יכולים לעבור על החוק בעידוד המדינה. לדוגמה, בשנת 2009 תאגידי המדיה תבעו אם חד הורית בארה”ב ואילצו אותה לשלם להם פצוי של כמעט שני מיליון דולר (!) על שיתוף של כמה קבצי מוסיקה ברשתות שיתוף הקבצים. מצד שני, הוגשה תביעת זכויות יוצרים כנגנד גוגל, שהעתיקה את כל התוכן שקיים באינטרנט הציבורי ואת כל הספרים בספריות לשרתים שלה והיא מרוויחה כסף מהצגת התכנים האלו באתר שלה. בתי המשפט הצדיקו את גוגל תחת הצדקה של “שימוש הוגן” ואיפשרו לה להעתיק את כל התוכן באינטרנט ולהציג אותו באתר שלה מבלי להיות כפופה לחוק! המשמעות של הדבר, שהחוק פועל בהתאם לצורך של החזקים והעשירים. 

מתוך הכח המונופוליסטי הזה נגזר השווי האגדי ויכולת ייצור המזומנים האדירה של חברות הטכנולוגיה כגון גוגל, אפל ופייסבוק שישתשמו בכסף שלהם כדי לקנות כל מתחרה ולחזק את שליטתם על חשבון שוק תחרותי.

תאוריה חדשה לצדק כלכלי

חברות שיוצרות ידע מתוך “חוכמת ההמונים” ומבססות מונופול חייבות לחלק את הערך שההמון יוצר עם ההמון מכיוון שזה צודק.

חברות כמו Waze צריכות להציע תוכנית אופציות לכל לקוחותיהם כדי שיוכלו לקבל אחוז מסויים מהחברה בחינם, בהתאם לערך שהם מביאים לחברה. מודל חלוקת הערך לא צריך להעביר את השליטה להמונים, אלא רק את הזכות בקפיטל במקרה של דיווידנד או אירוע מכירה ומיזוג של הידע או החברה על מנת להצדיק את המאמץ הקולקטיבי.

אנחנו רואים את העולם במשקפיים מסויימים ומוכנים לקבל עוולות כמו מה ש Waze עשתה לקהילה שלה וכמו שפייסבוק וגוגל עושים לכלל הלקוחות שלהם מבלי לתת על זה את הדעת, כי נראה לנו שזה הוגן. אני מבקש מכם להפסיק לקבל את ההצדקות השונות של החברות האלו לפגיעה בזכויות שלכם כלקוחות שלהם, גולשים וסתם אנשים ולחשוב על מודלים חדשים וצודקים לחלוקת עושר שנובע ממונופולים של ידע.

6 thoughts on “מדוע הקהילה צריכה לתבוע את זכויותיה מייזמי Waze – לקראת יישום של קפיטליזם קוגניטיבי”

  1. וואו! זאת חתיכת מהפך, אם יורשה לי לומר.
    בפוסט הקודם טענת שכל הזכויות שייכות ל-Waze ואנשים סתם מנסים להתעלק על ההצלחה של החברה, וכעת אתה טוען שהיא עושקת את הקהילה וצריך חוק נגד זה?

    זכותך לדעתך, אך ברצוני לציין שהעניין קצת מפספס את הנקודה, לפחות מבחינתי.
    אין לי שום בעיה עם הכסף שאנשי Waze הרוויחו, והתביעה עצמה אינה על עצם העובדה שהם הרוויחו כסף מעבודה של הקהילה.

    אני לא יכול לדבר עבור כולם כמובן, אבל חשוב להבין שאין לקהילת התוכנה החופשית והתוכן החופשי (מיזמים דוגמת Wikipedia או OpenStreetMap) שום בעיה אם זה שאנשים יעשו כסף ממה שהם יוצרים, והם לא טעונים או דורשים שום חלק מהכסף הזה, למרות שהחוק הקיים של זכויות יוצרים דווקא מאפשר להם את זה.

    אם נסתכל על חברת RedHat בלבד, והיא עוד חברה יחסית קטנה, בשנים האחרונות יש לה מחזור של יותר ממיליארד דולר (1.3 מיליארד לפי הדוח של 2013 כאשר מתוכם 150 מליון רווח נקי).
    זה בלבד יותר מסכום הרכישה של Waze, וזו היית עסקה חד פעמית.

    האם שמעת פעם על מתכנת לינוקס שתבע את RedHat?
    אני לא, ואני גם בטוח שלא נשמע.

    ושיהיה ברור – הם לא מחלקים כסף ככה סתם לאנשים שלא עובדים אצלם, ולא, לא נתקלתי במישהו שטוען שהם צריכים.

    זוכר שדיברתי בהודעתי הקודמת על התנגדות של מקים Freemap לשיתוף מידע עם OSM?
    בדיוק בגלל שהרישיון של OSM מרשה במפורש לכל אחד לעשות כסף מהמידע!

    לא תמצא רישיון תוכנה חופשית מקובל שאוסר לעשות כסף ממוצר.

    אז על מה כל המהומה עם Waze?
    הבעיה העיקרית איתם אינה הכסף, אלא העובדה שהם נכסו (כביכול, כמובן שנצטרך להמתין לתוצאת המשפט כדי לקבוע בוודאות), את פרי המלאכה של הקהילה ולא מאפשרים לאנשים שיצרו את המפות לעשות בהן שימוש (לפחות לא כל סוג של שימוש).

    וזה מה שמרגיז את הקהילה – שלקחו מהם, לא שלא נתנו להם.

    ולבסוף, נקודה למחשבה:
    גם אם אתה בא לעשות כסף ממשהו שמישהו אחר יצר, אתה עדיין צריך להשקיע מאמץ, ידע וכישרון משלך כדי להצליח.
    הצלחת – אין סיבה שלא תשמור את הכסף, כפי שאין סיבה שמישהו אחר, בין אם היוצר המקורי ובין אם עוד צד לא קשור, ישקיע מאמץ, ידע וכישרון שלו, ויתחרה בך, ירוויח וייקח לך נתח שוק.

    מהצד השני, גם אם יש לך “מונופול” על מידע מסוים, אין זה מבטיח שתצליח לעשות ממנו כסף.
    Apple לא הצליחה רק בזכות הפטנטים. ל-Microsoft יש יותר פטנטים, והם אף היו בתחום הטלפונים החכמים לפני שהאזרח הממוצע שמע בכלל על “טלפון חכם”, אבל הם נכשלו כישלון חרוץ בתחום הזה בגלל מספר סיבות (בעיקר מוצרים כושלים מבחינה טכנולוגית וממשק זוועתי).

  2. אני רוצה להקדיש תגובה נפרדת לעניין התביעה נגד Google בעניין תוצאות חיפוש שהזכרת.

    אני לא מכיר את הנושא לעומק, אבל מקריאה מהירה בקישור שהבאת, אני מקבל את הרושם ש:
    א) הדוגמה הזו דווקא נוגדת את ההתנגדות שלך למונופולים על מידע.
    ב) התביעה נשמעת דומה מאוד לחוק מטומטם שהוצע בארץ לדרוש ממנועי חיפוש לשלם לאתרים שהם מציגים בתוצאות החיפוש.

    לגבי סעיף א – אתה טוען שמונופול על מידע זה רע, אבל התובעים דווקא מנצלים את המונופול הזה, ולא מרשים הצגה של גרסה מצומצמת של המידע שברשותם למטרה הפשוטה של להראות למשתמשים מה יש באתר שלהם ולעניין אותם להיכנס לאותו אתר.

    אם כבר, אז דווקא בית המשפט צדק – אם הצגת משהו בפומבי באינטרנט ומישהו אחר מראה שהצגת את זה, הוא לא מפר כלום (אפשר אפילו לטעון שהוא עושה לך טובה).

    לגבי סעיף ב – דמיין לך שיוצרי ספר טלפונים היו דורשים ממך בתור אזרח פרטי לשלם כדי שהטלפון שלך יופיע בספר. היית עושה את זה?
    אני לא מדבר על “דפי זהב” שממש מוכרים שטח פרסום לעסקים, אני מדבר על ספר טלפונים שבו השתמשו לפני עידן המחשבים כדי לדעת איך ליצור קשר עם אנשים.
    או, מה אם הדואר היה מבקש ממך כסף כדי לרשום את הכתובת שלך שמכתבים יוכלו להגיע עליך?

    לא רק שחוק כזה קובעה שאתה מעתיק ומפר זכויות *רק* מעצם העובדה שאתה מודיע לאנשים שמשהו קיים והם יכולים “ללכת ולראות אותו”, אלא אתה גם הורס כל יכולת לבנות מנוע חיפוש בצורה הגיונית ולפי כך מונע גישה מאנשים לאתרים רבים ומונע מאתרים רבים, שאינם בידי חברות ענק שדי קל להתנהל מולן בעניינים פיננסיים, להיות נגישים לאנשים.

    לפני שאת אומר ש-Google תופסת מונופול על משהו תשאל את עצמך: האם הם מונעים ממני להקים מנוע חיפוש מתחרה ולהציג את כל אותם האתרים ש-Google מציג?
    כל עוד התשובה היא “לא”, ובינתיים היא “לא”, אין כאן מונופול.

    המקרה עם פרויקט סריקת ספרים שלהם דווקא מורכב יותר, ובעייתי יותר, אבל כרגע הוא לא מספיק טרי בזיכרוני כדי לדון בו בצורה רצינית.

  3. הסיבה לשתי הדעות המנוגדות שאני מציג, שהן פועלות משני כיוונים מוסריים שונים. בפוסט ראשון אני מתייחס לתביעה באמצעות הגישה הנאוליברלית המקובלת. אני עדיין חושב שאם התביעה תצליח בזכות פרשנות של רישיונות קוד פתוח, זה יהיה תקדים שיבסס תפיסה פופלרית כנגד הקוד הפתוח. אני כבר יכול לדמיין משקיעים אומרים: “שמעת מה קרה לוויז? אני לא משקיע בקוד פתוח”.
    הגישה השניה היא גישה מוסרית חדשה שפיתחתי, שמבוססת על כשל השוק וריכוזיות גבוהה בתחום מוצרי הידע. הגישה טוענת שהמונופולים הם תוצר טבעי והכרחי, אבל צריך לחלק את הכח שלהם בין הלקוחות באופן הוגן. יש לכך שתי סיבות:
    1. כוחם של המונופולים נובע מהריכוז של הצרכנים
    2. הידע של המונופולים מבוסס על הידע של הצרכנים.

    לא כתבתי את זה בפוסט, אבל אתה יכול לראות את ההשפעה האדירה שיש לגוגל על שוק האינטרנט, בשליטה בטראפיק ובפרסום, גוגל צימצמה את ההכנסות של גופי התוכן הישראליים, כך שהם בקושי שורדים או נעלמים כמו נענע, הארץ, תפוז וכו’. זה חבל.

    בכל מקרה, הדיון בנושא של וויז יהיה מאוד מעניין.

    1. לאחר התגובה הזו קראתי מחדש את הרשומה, ונראה שטעיתי:
      לא באמת שינית את דעתך. הרשומה החדשה לא מנוגדת לקודמת כפי שנראה במבט ראשון.

      אתה עדיין חושב, למרות כל הרעיות שהצגתי בתגובתי הארוכה לרשומה הקודמת שלך על Waze, שלתביעה אין בסיס בחוק זכויות יוצרים הקיים, או שהיא דורשת פירוש מאוד מיוחד של רישיונות.

      אבל היא לא.
      כדי שהתביעה תצליח, ואני אישית מאמין שמגיע לה להצליח, היא צריכה 3 דברים בלבד:
      1. שופט הגון וישר שעושה את עבודתו נאמנה.
      2. עו”ד מצד התביעה שעושים את עבודתם נאמנה.
      3. רעיות.

      לא צריך שום פירוש מיוחד של רישיון, רק פרשו סטנדרטי לחלוטין של חוקי זכויות יוצרים.
      אגב, רישיון GPL כבר עבר לא פעם את מבחן בתי המשפט ברחבי העולם ונמצא תקף לחלוטין.

      לגבי השפעות על הקוד הפתוח: מקרים גדולים יותר לא הצליחו להזיז דבר בעניין, אז למה שתביעה זו תשנה?

      אני לא יודע אם אתה מודע לזה, אבל “קוד פתוח” נמצא היום בכל מקום. Google לא תתקיים בלעדיו, גם לא Facebook ואפילו לא Apple שהיא אחת מהחברות הסגורות בעולם.
      אפילו Intel ו-IBM, למרות היותן חברות תוכנה, משקיעות מידי שנה מיליארדים בקוד פתוח.

      וזה עוד לפני שמדברים על חברות שעיקר עיסוקן הוא קוד פתוח כגון Redhat, Canonical וכמובן Automatic – החברה שמאחורי מערכת WordPress שבה אתה משתמש לבלוג הזה.
      http://automattic.com

      אולי לא ידעת זאת, אבל המערכת הזו לא נכתבה ע”י מתנדבים מטוב לבם, אלא פותחה בחברה מסחרית מאוד חביבה שמעסיקה נכון להיום יותר מ-200 מפתחים במשרה מלאה בכל רחבי העולם (יש להם מודל מאוד מעניין של חברה מבוזרת).

      אתה כנראה גם לא מכיר את ההיסטוריה של לינוקס – אחת מפרויקטי הקוד הפתוח המפורסמים ביותר אם לא המפורסם ביותר: במשך 11 שנה חברה בשם SCO ניהלה מאבק משפטי עיקש נגד Novell בטענה שזכויות יוצרים על קוד המקור של Linux שייכות לה.

      אפילו Microsoft תמכה בהם מאחורי הקלעים ע”י הזרמת סכומי כסף לא קטנים.

      ומה לדעתך קרה? האם Linux סובל מכך שאף אחד לא רוצה לגעת בו?
      לא ממש. נכון להיום הוא מפעיל את רוב המחשבים בעולם, ושולט בכל נישת מחשוב מלבד מחשבים שולחניים.

      ומה קרה ל-SCO?
      הם פשטו את הרגל ולא שמעו מהם יותר (אולי מלב הלעג בכמה פינות בקהילה ותעשייה).

      אז אתה באמת חושב שבגלל שתבעו חברה קטנה ממדינה נידחת, הסטארטאפ הבא יחשוב פעמיים לפני שישתמש בקוד פתוח?
      וגם אם כן, האם אתה יכול להסביר לי, למה זה רע?

      גם אם נניח שחברת Waze זכאית ולא הפרה שום רישיון או הבטחה, הרי עדיין המצב הוא שהיא לא תרמה ולא תורמת דבר לקוד פתוח.
      לא כסף, לא קוד, ואפילו לא פרסום או קידום.
      אם חברות אחרות כמוה שלא תורמות דבר לקוד הפתוח יחליטו לא להשתמש בו, כיצד זה ישפיע עליו לרעה?

      הייתי רוצה לדון גם בעניין מונופולים על ידע, אך הם אינם קשורים ישירות למקרה הספציפי של התביעה נגד Waze, לפחות לא בצורה שאתה מציג אותם.
      כדי שבית המשפט יפסוק לטובת התובעים לא צריך לשנות את החוק, להפך – צריך להמשיך עם החוק הקיים, כי ללא אותם “מונופולים על ידע בחסות הממשלה” בדמות חוק זכויות יוצרים לא היה על מה לתבוע אותם.

      עקרונית, אני מסכים שהמונופולים המלאכותיים על ידע הם רעה חולה שצריך להיפתר ממנה, אבל לא מסכים שיכולים לקום מונופולים טבעיים בתחום.
      עם זאת, ערבוב נושא זה עם נושא Waze רק יסית את הדיון מעיקרו ולא יתרום לו.

      אם אתה באמת רוצה להגיב למה שרשמתי על הרשומה הקודמת שלך, הייתי מעדיף לראות אותך מתייחס לטענות שהצגתי בעד התביעה, ומנסה לסתור אותם או להציג סיבות מדוע גם לאור הרעיות האלה התביעה עדיין לא מוצדקת ומזיקה.

  4. היי לב,
    אחד מעיסוקי העיקריים הוא מחקר של קוד פתוח באמצעות תאוריות ידע. מעבר לכך, אני משתמש בקוד פתוח כבר 14 שנים באפליקציות שאני בונה, לכן אני מכיר היטב את הדוגמאות שציינת.
    כפי שציינתי בפוסט הקודם, חוקית, אני לא רואה כיצד ניתן להוכיח שWaze הפרה את הרישיון עם הגרסאות החדשות של האפליקציה שלה, לאחר שהסירה את הקוד הפתוח ורכשה את הזכויות על דאטה גאוגרפי (כך שלא צריך להציג זכויות יוצרים).

    בפוסט הזה אני מסביר מדוע החוק, כפי שהוא בא לידי ביטוי בחקיקה, שפיטה ומסמכי תנאי השימוש, יוצר עוול אדיר, שלא מוכר לציבור הכללי. העוול הזה מעוות את המערכת הכלכלית שלנו ויוצר מונופולים. ככה גם Waze יצרה לעצמה כח מונופולי שממנו היא קיבלה את השווי האדיר שלה.

    שום חברה טכנולוגית, במיוחד חברה מפסידה, לא שווה מיליארדים אם אין בה מונופול. זה חמור וצריך שתהיה מודעות לכך בציבור.

    קוד פתוח התקדם רבות עם השנים וכיום חברות רבות מייצרות קוד-פתוח, כמו שתיארת. אבל אם יתברר למנהלים של החברות כי הקוד הפתוח יוצר להם חשיפה לתביעות ייצוגיות, מבלי שיש הוכחות לכאורה, הם ימנעו מהדבר ובכך מהפכת המידע לתך כמה צעדים אחורה.

    אין לי ספק, שהתביעה הזו משתמשת כלי נקמה אישית ולא משרת את תנועת הקוד הפתוח.

    1. האם תוכל להביא סימוכין לכך ש-Waze אכן רכשה זכויות על דאטה גאוגרפי?
      או לפחות לספר לנו כיצד הגעת למסקנה שזה קרה?

      כפי שפירטתי בהודעתי הקודמת, האתר של Waze עצמם מראה בבירור כי המפות מיוצרות ונערכות ע”י המשתמשים שלה, עד עצם היום הזה, אפילו לאחר רכישה ע”י Google.
      אם טעיתי או פספסתי משהו, אשמח להבהרה, עדיף ע”י קישור שמראה בבירור כתבה על הרכישה, סימון זכויות של חברת מיפוי מסחרית, או כל הוכחה דומה לכך שהמפות אכן קנויות ולא בנויות ע”י משתמשים.

Leave a Comment

Your email address will not be published.